מחלי יצחק ואח' נ' אסף שאול

פסק דין

לפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בת"א-יפו (כב' השופטת ע' רביד) מיום 13.12.2007, במסגרתו נתקבלה תביעת המשיבים לשכר עבודה בגין עבודות שביצעו כאדריכלים, בשני נכסים עבור המערערים (ת.א. 63332/05).

רקע עובדתי ופסק דינו של בית המשפט קמא

1. המערער הינו המנהל והבעלים של המערערת. המשיבים 1 ו-2 הינם אדריכלים במקצועם. המערערים היו מעוניינים בשירותיהם של המשיבים, לשם ביצוע עבודות אדריכלות במסעדה ובדירתו של המערער.

המערער נפגש עם המשיבים מספר פעמים החל מחודש יוני 2004 ועד לחודש דצמבר 2004. במשך תקופה זו הכינו המשיבים מסמכים שונים לצורך תכנון הדירה והמסעדה. ביום 7.12.2004 נחתם הסכם בין הצדדים בנוגע למסעדה (להלן - ההסכם), אך טיוטת הסכם שהוכנה עבור הדירה לא נחתמה.

המשיבים לא קיבלו כל תמורה מהמערערים, לטענתם שלא כדין, ועל-כן הגישו תביעתם לפני בית המשפט קמא.

2. בית המשפט קמא פסק כדלקמן:

המסעדה

3. המערערת חתמה עם המשיבים באמצעות המערער על ההסכם לתכנון ולביצוע שיפוץ המסעדה. המשיבים ביטלו את ההסכם לאור טענתם כי המערערים הפרו את ההסכם, ולא שילמו כל תמורה עבור העבודה שהושקעה עובר לחתימה עליו. לטענתם, על פי ההסכם היה על המערערים לשלם עם החתימה על ההסכם סך של 46,500 ₪ המהווים 30% מערך ההסכם, אולם סכום זה לא שולם.

בית המשפט קמא קבע כי מהראיות שלפניו עולה כי טענת המשיבים, כי השקיעו זמן רב ופעלו על מנת לקדם את התוכניות, עוד בטרם נחתם ההסכם, הינה נכונה. כאמור, לא שולם כל סכום למשיבים, וכתוצאה מכך הפסיקו המשיבים לעבוד והגישו תביעתם על הפרת הסכם.

4. המערערים טענו כי בדין לא שילמו את המקדמה, וזאת משלושה נימוקים:

האחד, כך טען המערער, כי לא קיבל חשבונית מס כדין, ועל כן לא העביר את ההמחאה של התשלום הראשון.

בית המשפט קמא קבע כי לפי סעיף 5.2 להסכם היה על המשיבים ליתן חשבונית מס כחוק אך רק לאחר קבלת התשלום ולא קודם לכן. בנוסף קבע בית המשפט כי טענה זו נטענה כאמתלא להתחמקות מתשלום. בית המשפט השתית את מסקנתו, בין היתר, על העובדה כי המערער לא מקפיד באדיקות יתירה על דיני המס: מעצבת הפנים העידה כי הוציאה קבלות על שם סוכנות ביטוח שבבעלות המערער, על פי בקשתו, וזאת על אף שדובר בעבודות פרטיות שבוצעו בדירתו ובדירת בנו.

השני, כי נתגלה שהמשיב 2 איננו אדריכל רשום.

בית המשפט קבע כי אף טענה זו הינה אמתלא להימנע מתשלום. מהמסמכים עולה כי הבדיקה האם המערערים הינם אדריכלים רשומים אם לאו החלה רק כשנה לאחר כריתת ההסכם ובמסגרת ההתגוננות בפני תביעה זו. בית המשפט לא נתן אמון בעדות המערער בעניין זה, וציין כי המערער לא הציג כל מסמך שיתמוך בטענתו. בנוסף, קבע בית המשפט כי בהסכם אין כל דרישה שכזו, וכן על פי חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958 סעיפים 9(א)(1) ו-(2) לחוק (להלן – חוק המהנדסים) אדם יכול להיקרא "אדריכל" הגם שאינו רשום בפנקס האדריכלים, ובלבד שהוא בעל תעודה המזכה אותו להירשם בפנקס.

השלישי, כי נשכרו שירותיה של אדריכלית אחרת.

בית המשפט קמא קבע כי למעשה נשכרו שירותיה של מעצבת פנים, ובוצע שיפוץ קטן בהרבה מאשר תוכנן לבצע באמצעות המשיבים. בית המשפט הסיק מכך כי המערערים התחרטו והחליטו לסגת מההסכם, מבלי להסדיר את חובם למשיבים.

נוכח האמור, קבע בית המשפט כי המערערים הפרו שלא כדין את ההסכם, ולא הייתה להם כל עילה שלא לשלם את התשלום הראשון.

הדירה

5. המערער טען כי ההסכם לתכנון הדירה לא נחתם על ידיו הוא לא התחייב לאמור בו. לטענתו, לאחר שהוצגה טיוטה, ראה כי התוכניות אינן מתאימות לו ועל כן הודיע למשיבים כי אינו חפץ בשרותם. עוד טענו המערערים כי הדירה עוצבה ונבנתה על פי תכנונה של המעצבת, ולא על פי התוכניות של המשיבים.